״אני לא יכולה לסתום את הפה ״
שיתפה אותי אמא בקליניקה .
מה מפיל אותנו ?
מה מרחיק אותנו ?
הביקורת , ההערות , הקול הפנימי שמזכיר לנו שאנחנו לא בסדר, הרגלים שנטמעו בנו, מחשבות לא טובות על עצמנו.
בזוגיות, בחינוך ילדים ובשאר מערכות היחסים שיש לי עם עצמי ועם אחרים,
קיימים נפילות.
העבודה שעלינו לעשות היא עבודה פנימית וההתמקדות שלי תהיה בעצמי בלבד.
*בעבודה פנימית קיימות 2 עבודות :
העבודה הראשונה היא עבודה מול הטבע שלנו וזה כל מה שקשור בהכרה עצמית :לדעת מהם מנגנוני ההפעלה שלנו, מהם התגובות האוטומטיות שלנו,
מה מקפיץ אותנו, מה מעכב אותנו להרגיש טוב עם עצמנו ועם הזולת.
*העבודה השנייה היא נגד הטבע שלנו!
רק כאשר אנו יודעים לזהות את האוטומטים שלנו, אנו יכולים להתחיל לעבוד מול הנטייה הטבעית ולשנות אותה.
בוודאי שיש מרחק בין מה שאנו יודעים שעלינו לעשות -לבין מה שאנו עושים בפועל,
וזה האתגר
כאן יתרחש התיקון
כאן דרושה מוטיבציה!
אם אני לא יכולה לסתום את הפה עליי לעבוד על הנטייה שלי להגיב באימפולסיביות,
מה יעזור לי לשלוט בתגובות שלי?
עלינו ללמוד שרגש הוא תוצר של תובנה שכלית .
קודם אנחנו חושבים ואז אנו מרגישים!
כיצד משנים תובנות ?
מגייסים את ההגיון ,משנים את צורת החשיבה, ואז מתעורר רגש אחר שיוביל לתוצאה אחרת.
אני לא כועס על הילד שלי כי הוא הכעיס אותי ,
הוא הכעיס אותי כי יש בי כעס !
הפוסט הזה נכתב עבורי ועבורכם ,
מטרתו להזכיר לעצמנו שהמפתח לנהל את התגובות שלנו נמצא במחשבות והכי חשוב :לא להאמין לנפילות שלנו ,
לקום ולתקן !
