ביחסים שלנו עם הילדים אנו יכולים להתנהל ע"פ תורת ההחלטות או ע"פ תורת המשחקים.
תורת ההחלטות ואומר אני מול עצמי.
אני מתעקש שאני מחליט, כי ככה אני רוצה וככה אני מבין! אני מאמין שהדברים צריכים להתנהל רק בדרך שלי כי אני ההורה ואני קובע !
״אני אראה לו מה זה״ אני מכניס את עצמי למקום של מאבקי כוח מול הילד ,כוחניות, מלחמות ,וייתכן שאני ארגיש שניצחתי את הילד שלי בכך שהוא יעשה מה שאני מבקש אך למעשה אני מפסיד ולא מנצח .
בדרך זו אני מחזק את תפיסת העולם של הילד שלי שבכוח פותרים בעיות ושהחזק מנצח !
מנגד זה קיימת תורת המשחקים , ואומר שיש עוד מישהו בחדר קיים כאן עוד אדם שחושב ומגיב אחרת ממני וזה בסדר!
החשיבה צריכה להתנהל אחרת ,מדדי ההצלחה הם בכיוון של הצלחה משותפת.
כיצד נרגיש שנינו מצויין, אני והילד ?
אם נגיע למקסימום שיתוף פעולה בטוב!
לבד ,נרוץ מהר
ביחד ,נרוץ רחוק….